לכל מאן דבעי פירוש. לכל מאן דבעי

כד אשלים סעודתא תליתאה, הוו מכרזי עליה, אז תתענג על יהו"ה, והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך
אלא רזא דא את כל אשר עשה אלהי"ם, דא שמא דאגין על משה ועל ישראל, ולא אתעדי מנייהו בגלותא, ולבתר שמא עלאה אפיק לון ממצרים, דהא שמא קדישא דאפיק לון ברזא דיובלא הוה דתנן שית מאת ותלת עשר זיני עיטא יהיב אורייתא לבר נש למהוי שלים במאריה, בגין דמאריה בעא לאוטבא ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ויתיר בעלמא דאתי

משום דהאי סלקא עד כורסי יקרא דמלכא, ואתעטר ברישיה, וקודשא בריך הוא משתבח נ"א מתעטף בההיא צלותא, ודאי תפלה דעני 'תפלה' אקרי.

27
איך אומרים באנגלית לכל מאן דבעי וגם איך כותבים לכל מאן דבעי
למשל: אכל כדבעי — אכל כפי צרכו
זהר פרשת יתרו
זכאה חולקיה דמשה דלא הוה נביאה מהימנא שלימא כוותיה
זהר פרשת יתרו
בעברית יפה, נהוג לכתוב בראש מכתב המלצה או בראש מכתב פתוח ללא נמען את המילים , כלומר "לכל מי שמבקש" או "לכל המתעניין"
אלא הכי תאנא, חמשא קלין אינון לימינא, וחמשא לשמאלא, ואינון דשמאלא כלילן בימינא, ומן ימינא אתחזון אינון דשמאלא, והכא כלא איהו ימינא, ואתכלילן אלין באלין, מאן דהוה בסטרא דא חמי לסטרא אחרא, וקרי לון לאינון אתוון, דהא תנינן שמאלא אתחזר ימינא, דכתיב מימינו אש דת למו, ובגין כך מכתב אלהי"ם הוא ודאי עינוי דדא שקיעין, בהיל בעובדוי
תא חזי מה כתיב הכא ביתרו, " ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה וגו'" כיון דכתיב "אל משה" אמאי כתיב "אל המדבר"? דקריב שמשא לגבי סיהרא, ושרי לאנהרא סיהרא, דכתיב במדבר ב ג " דגל מחנה יהודה מזרחה", בטורא דסיני אתמנא יהודה רופינוס במלכותא, דכתיב הושע יב א " ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן" תאנא, מה כתיב ביה ביחזקאל, כד חמא גבורן נימוסי קודשא בריך הוא, דכתיב יחזקאל א ג " וארא והנה רוח סערה באה וגו'", רוח סערה אמאי? תנא רבי יהודה אמר, בסטר גבורה אורייתא אתייהיבת, אמר רבי יוסי, אי הכי בסטר שמאלא הוי, אמר ליה, אתהדר לימינא, דכתיב דברים לג ב מימינו אש דת למו, וכתיב שמות טו ו ימינך יהו"ה נאדרי בכח וגו', אשכחן שמאלא דאתחזר לימינא, וימינא לשמאלא, הא גבורה לשמאלא ד"א לימינא

תא חזי, בכל שיתא יומי דשבתא כד מטא שעתא דצלותא דמנחה, דינא תקיפא שלטא וכל דינין מתערין, אבל ביומא דשבתא כד מטא עידן דצלותא דמנחה, רעוא דרעוין אשתכח, ועתיקא קדישא גליא רצון דיליה, וכל דינין מתכפיין, ומשתכח רעותא וחידו בכלא.

14
איך אומרים באנגלית לכל מאן דבעי וגם איך כותבים לכל מאן דבעי
בבא קמא ל א
הביטוי לכל מאן דבעי הוא ביטוי שמופיע בפתיחה של מכתב כאשר הנמען אינו ידוע
כִּדְבָעֵי
וההוא נהורא כליל בתרין נהורין, ואינון חד, נהורא קדמאה איהו נהורא חוורא דלא שלטא ביה עינא, ודא איהו נהורא דגניז לצדיקייא, כמה דאת אמר תהלים צז יא " אור זרוע לצדיק וגו'", נהורא תניינא איהו נהורא מנצצא מלהטא כגוון סומק, ואתכלילו תרין נהורין כחד, והוו חד
עד הכא כל אינון רזין דתולדות אדם, דאינון תולדות דאתילידו ביה מזמן לזמן, כפום ארחוי דבר נש, זכאה חולקיהון דאינון דיתבין קמיה דמר, וזכו למשמע מפומיה רזין דאורייתא, זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון לעלמא דאתי תא חזי, בסעודתי אלין אשתמודעון ישראל דאינון בני מלכא, דאינון מהיכלא דמלכא, דאינון בני מהימנותא, ומאן דפגים חד סעודתא מנייהו, אחזי פגימותא לעילא, ואחזי גרמיה דלאו מבני מלכא עלאה הוא, דלאו מבני היכלא דמלכא הוא, דלאו מזרעא קדישא דישראל הוא, ויהבין עליה חומרא דתלת מלין דינא דגיהנם וגו'
רבי יהודה פתח, " שוש אשיש בה' תגל נפשי באלה"י וגו'" - זכאה חולקהון דישראל מעמין עעכו"ם, דחדוותא ותפנוקא דלהון בקודשא בריך הוא, דכתיב "שוש אשיש ביהוה" ידוע לכל בר בי רב החיוב לכוון פירוש המילות בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", ומי שלא כיוון צריך לחזור ולאומרו כמבואר בפוסקים, ומיום עמדי על דעתי נתחבטתי בזה דמה שפירש בזה רש"י ונמשכו אחריו רוב המפרשים, שפירשו ענין ''משביע לכל חי רצון'' דהקב''ה משביע לכל אחד כפי 'צורכו ורצונו', ונוראות נפלאתי בזה, דהא קא חזינן דכביכול רבים הם הבריות שאין להם לא 'צרכם' וק''ו שאין להם 'רצונם', והניחא בדוחק היה אפשר לפרש מה הוא 'צרכם', דידוע ל'בורא' מה הוא צורך האדם, ולא כפי מה שנראה לעיניים, אבל מה שייך לומר שיש לכל הבריות כדי רצונם, אתמהה? אמר ליה ודאי שפיר קא אמר, והכי הוא, וכלא חד מלה, וכלהו מלי אתקיימו בקב"ה, וכלהו בחד מתקלא סלקא

אמר רבי יהודה חיות אשא ממללא.

26
לכל מאן דבעי
ואף ע"ג דראה אותן הוא פטור שהוא מתכוין לסתור את כותלו ומאליהם נפלו וכך מוכיח מדמדמה אותם למכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל הדלי ונטל את דליו והזיק שחייב בעל הבור ופטור בעל הדלי ה"נ פטור בעל הכותל ואין זה עושה בור בידים דלא תפשם והשליכם לר"ה אלא הוא מתכוין לסתור כותלו והן נופלין מאליהן ומי הזקיקו לטרוח בבור שעשו אחרים לסלקו ולהצניעם: אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא ראשון בנזקי שני בין כי מותזק מגופו בין כי נתזק בממונו
בבא קמא ל א
אמר רבי אלעזר, " וכל העם ראים", ראים כמה דאמינא, דחמו מנהירו דאינון קלן מה דלא חמו דרין בתראין אחרנין
זהר פרשת יתרו
אוף הכי רזא לתתא, אדם איהו פנימאה לגו, מלבושין דיליה כגוונא דלעילא, עצמות וגידין כגוונא דקאמרן באינון רתיכין ומשיריין, בשר איהו סכיך על אינון משיריין ורתיכין, וקיימא לבר, ודא רזא דאתמשכא בסטרא לסטרא אחרא, עור דסכיך על כלא, דא איהו כגוונא דאינון רקיעין דסכיכו על כלא, וכלהו מלבושין לאתלבשא בהו פנימאה דלגו רזא דאדם, וכלא רזא לתתא כגוונא דלעילא