קידוש ערב שבת. קידוש בעמידה או בישיבה

אך אם מבחינת שליחת המכתבים והדואר, יגיעו כולם בשווה, א"כ ל"ש לכבד את הכהן בעצם כתיבת מכתב אליו לפני האחרים, כאשר הוא עצמו אינו יודע מכבוד זה ואינו מתכבד בכך והדברים אינם נראים, כיון שהכהן אינו נמצא כאן, ולא שייך לכבודו
כלומר האיך המקדש מוציא את שאר השומעים באמירת ויכולו, הרי כמו בעדות על כל יחיד ויחיד לומר בעצמו

כמו כן יש שהחמירו במיץ ענבים המעורב ביין.

קידוש בעמידה או בישיבה
כך שיש לשבת בהבדלה הביאו להלכה הגר"א, "המחבר" ה"שולחן ערוך" וכן הרמ"א
מהו נוסח הברכה לפני ארוחת ליל שבת?
כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו
קידוש לחג השבועות
כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט
השולחן ערוך הביא את שתי הדעות אך פסק באופן עקרוני כרא"ש, וציין שבליל שבת ישנה עדיפות לקידוש על פת, אף בקידוש של יום השבת ישנה עדיפות לקידוש בחמר מדינה על פני פת ראשונים אחרים נתנו טעמים אחרים למה עדיף לשבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

השולחן ערוך כותב שהמנהג לקדש גם כשאין אורחים וש ישתה את היין, אך יותר טוב לא לקדש וכן מנהג ארץ ישראל, והמגן אברהם כתב שאין לבטל את המנהג.

8
קידוש לחג השבועות
השאלה: האם יש לשבת בקידוש בליל הסדר, שהרי בליל הסדר אנו מחויבים בהסבה? הרי שהחפץ חיים בעצמו סבר כך, שעיקר מצות 'וקדשתו' נאמרה רק כשהכהן נמצא בפנינו, אך לא כשמדבר לשון הרע שלא בפניו
קידוש לשבת
השו"ע כתב שיש לומר את פרשת 'ויכולו' בעמידה, בעוד הרמ"א מעדיף ישיבה בכל חלקי הקידוש כדי שהקידוש יהיה במקום הסעודה ממש
קידוש
מנהג זה בעייתי מבחינה הלכתית, שהרי אם אין אדם שאוכל בבית הכנסת, אי אפשר לצאת ידי חובה בקידוש זה, שאינו במקום סעודה, ואם כן יוצא שהקידוש הוא? מנהג זה רווח ב בקרב כל העדות למעט בתי כנסת יחידים