איש הישר בעיניו יעשה. איש הישר בעיניו

וכמו שאומר המדרש בתחילת מגילת רות המקבילה לספר שופטים : "ויהי בימי שפוט השופטים - אוי לדור ששופט את שופטיו ואוי לדור ששופטיו צריכים להישפט" אגב רש"י בו פתחנו ונושא הבמות, ולפני שנמשיך במדרשים ופרשני המקרא, ראינו בפירוש תורה תמימה על החומש בפרשתנו שהביא סיכום תמציתי של כל עניין הבמות
ואין זאת דעתי, רק טעמו שלא היו כולם יראי השם הרקע שקדם ללידתו של דוד המלך, במקרא ובמדרש: בנות לוט, תמר כלת יהודה, רות המואביה, המדרש על אשת ישי

המנהיגות השבטית גם מחזיקה בסמכויות הפיקוד.

5
איש הישר בעיניו יעשה
וראה גם "הפיוט" הבא בתשובות חכמי פרובינציה סימן סג: "בהמיר ארץ במוט הרים, הרי ישראל בלב ימי הצרות ונבכי המבוכות, דור שצרות רבות עליו, ומתמעט והולך שובב בדרך לבו
איש הישר בעיניו יעשה
ראה כאמור דברינו שם ואכמ"ל
איש הישר בעיניו יעשה
ובעבור שאמר "אנחנו", הנה שם מצות רבות בעולות תלויות בארץ, כי כן כתוב
ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, עלה הפורץ לפניהם לפרוץ הגדרת הגינה, אומרים אמור בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר איש הישר בעיניו מקרקר קיר" אמנם גם אצלנו המלך נקרא לפעמים "בנו של ה'" שמ"ב ז , אולם רק באופן ספרותי, כדי ללמד שה' מגן על המלך
לענייננו, השימוש כאן בביטוי "איש הישר בעיניו", הוא בדומה לשימוש המקובל היום, היינו שאין שום מסגרת ונורמות מחייבות, כל אחד בז לחוק, לנורמות ולאתיקה ציבורית וכו' נראה כי בימי השופט לא היו עושים איש הישר בעיניו

וכך גם מפרש רש"י בגמרא זבחים קיד ע"א.

3
קטגוריה:שופטים כא כה
במדבר רבה פרשת נשא, פרשה י סימן ב "אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי־יִתֵּן בכיס בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" משלי כג לא … הקב"ה מזהיר את העובדי כוכבים שלא יכבידו עול קשה על ישראל … "כי יתן בכוס עינו" — בכיס כתיב, שהם נותנים עיניהם בכיסם של ישראל … "יתהלך במישרים" — שעושים בהם איש כל הישר בעיניו
איש הישר בעיניו יעשה
עכ"פ, לפי שיטת אבן עזרא ורשב"ם אין צורך לפצל את הפסוק כפי שעושה זאת רש"י
איש הישר בעיניו יעשה
הבעיות המתוארות בסוף ספר שופטים מוכיחות שעם ישראל צריך מלך - אך לא בהכרח מלך בשר ודם
דכתיב: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" שופטים יז ו היינו כהסכמה וכהשלמה שיש לאנשים דרכים שונות וכל אחד סבור שדרכו ומנהגיו הם הנכונים ואם אין זה מעורר בעיה מיוחדת — לוא יהי כן ושלום על ישראל
הפתרון, לפי ספר שופטים, הוא בהעדפת שלטון שמים על פני שלטון אדם - השלטון האנושי צריך להיות אנארכי ולא ריכוזי ראה פירוש ר' יוסף בכור לפסוק שאולי משלים את פירוש רשב"ם: "איש כל הישר בעיניו: שאין אתם צריכים להפריש תרומות ומעשרות, ולא לעלות לרגל, ולא להביא קרבניכם ונדריכם ונדבותיכם אלא למשכן שהוא סמוך להם"

ראה ספרי דברים מג: "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים".

25
דמוקרטיה ראשונית במקרא
מה עושים כאן בני ישראל, כל אחד כראות עיניו, בעוד משה מנהיג אותם, שלא יעשו כך כשיכנסו לארץ? אלא שבפשט הפסוק יש קושי, כפי שכבר הצבענו בהערה 1 לעיל, ולפיכך יש צורך בפירוש בשיטת "חלקהו ופרשהו", היינו פיצול הפסוק, שכפשוטו נקרא ברצף, לשני חלקים: "ככל אשר אנחנו עושים פה היום" — ענין אחד, "איש כל הישר בעיניו" — ענין שני
איש הישר בעיניו יעשה
פרק י: המלוכה הקדומה במקרא: שלטון ריכוזי המשחית את עצמו התנ"ך מתאר את השלטון הריכוזי-מלוכני כשלטון הנדון מראש לכשלון; זאת בניגוד לתיאוריה המקובלת, שלפיה הדת שימשה להצדקת המלוכה
דמוקרטיה ראשונית במקרא
ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן, שהוא עמכם ונמשח, והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות